פסק-דין בתיק פש"ר 32774-03-11

החייב הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל. לקראת הדיון בהכרזה הוגשה חוות דעת של המנהל המיוחד לפיה גרסתו של החייב באשר לסיבות הקריסה הכלכלית נמצאה אמינה ועל כן הוא הרים את הנטל להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב.

גרושתו של החייב הגישה מצידה בקשה לקציבת מזונות. החייב הגיש בקשה להקטנת התשלום החודשי, וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ שננקטו נגדו. כמו כן, תלויה ועומדת בקשה להעברת כספים מחברת הביטוח מגדל על ידי אחת הנושות.

המנהל המיוחד סבור, בצדק, כי שאלת ההכרזה תקום ותיפול לאחר שבית המשפט יכריע בעניין המזונות ובהתאם להכרעה.

בעניין תשלום המזונות, המנהל המיוחד סבור שיש לדחות את בקשת הנושה לקציבת מזונות על פי סעיף 128 לפקודה, מהטעם שהנושה מסרה רק חלקיקי מידע והיא מגלה טפח ומכסה טפחיים. הנושה נחקרה על תצהירה על ידי המנהל המיוחד. לאחר חקירתה טען המנהל המיוחד כי מהחקירה עולה שהמבקשת מנהלת רמת חיים גבוהה ביותר, אביה תומך בה בתשלום הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח , רמת החיים שהיא מנהלת כוללת הוצאת כספים על צרכים בלתי חיוניים בעליל, כולל רישיון לטרקטורון ואופנוע ים. היא עושה שימוש ברכב ששווי החזקתו לצרכי מס הינו סך של 10,000 ש"ח לחודש. לבקשתה לא צורפו תדפיסי חשבון בנק ותדפיסי כרטיס אשראי. קיימים פערים בין הוצאות הכלכלה להם טענה בדיון לאלה שטענה בחקירתה. זכותה של הנושה אמנם לחיות ברמת חיים שהיא מוצאת לנכון ויכולה להרשות לעצמה, אך זאת לא על חשבון הנושים האחרים. לפיכך, סבר המנהל המיוחד שאין לפסוק מזונות ולכל היותר יש לפסוק סכום מינימאלי.

גם החייב נחקר בבית המשפט. לאחר החקירות, הודיע ב"כ הכנ"ר כי הוא מסכים להכרזה בכפוף לסילוק הפיגורים והגשת דוחות חודשיים, מאחר שלא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות.

לעניין המזונות, יש לקצוב את סכום המזונות על סך של 1,500 ש"ח ולהקטין את צו התשלומים לגבי יתר הנושים לסך של 1,000 ש"ח [במקום 1,500 ש"ח] כך שהחייב ישלם בסה"כ 2,500 ש"ח וזאת בהסתמך על הדוח האחרון שהגיש ובו הצהיר על הכנסות בסך 5,500 ש"ח.

במסגרת האיזון שעורך בית המשפט של פשיטת רגל בין זכויות הצדדים השונים, עליו ליתן דעתו על סכום החובות של החייב, על סכום המזונות שעל החייב לשלם מדי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסות החייב, כל זאת במסגרת הוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.

הקצאת מזונות על פי סעיף זה הינה למעשה סיומו של הליך דו שלבי. השלב הראשון המתנהל בבית המשפט למשפחה בו נפסק סכום המזונות שהיה על החייב לשלם אילו היה בעל יכולת פירעון. השלב השני שעליו מופקד בית המשפט של פשיטת הרגל, נערך איזון בין הזכאי למזונות לשאר נושי החייב. סכום המזונות הנפסק מהווה נתון מרכזי ובעל חשיבות, אך בית המשפט של פשיטת רגל אינו מחויב לו ועל בית המשפט לאזן את זכויותיהם של נושי החייב ושל החייב עצמו מול זכויות הזכאי למזונות [ראה פסק הדין בעניין רע"א 8015/12 פלוני נ' פלוני וכונס הנכסים ופסקי דין המצוטטים שם, ע"א 8993/04, 7210/09, ורע"א 7210/09].

על פי הנתונים שפורטו בחוות הדעת של המנהל המיוחד, ניתן לחייב צו כינוס ביום 23/6/11 בגין חובות מוצהרים בסכום העולה על 5 מיליון ש"ח, הושתו עליו תשלומים של 1500 ש"ח, הוגשו נגדו 11 תביעות חוב בסך של כ- 4.4 מיליון ש"ח. החייב גרוש, בן 44, אב לשלושה ילדים.

סכום המזונות נקבע בהסכם גירושין שנערך בין הצדדים ובו הוסכם על תשלום מזונות בסך של 6,000 ש"ח. לאחר שהחייב לא עמד בתשלום, חובתו לשלם דמי מזונות בסך 3,000 ש"ח. החייב לא מכחיש שהוא לא משלם מזונות אך טוען כי במצבו הכלכלי הנוכחי ובהתאם לשכרו החודשי אין בידו כל אפשרות להעביר את דמי המזונות.

לאחר שבחנתי את הנתונים השונים שעל בית המשפט לבחון במסגרת בקשה זו, אני סבור שהעמדה שנקט ב"כ הכנ"ר הינה עמדה מאזנת ומאוזנת שלקחה בחשבון את טענות הצדדים, את מצבה הכלכלי של אם הקטינים, ואת רמת החיים בה הם חיים כיום, וכן שקלה את האינטרס של הנושים ושל החייב.

יצוין שקציבת מזונות איננה מבטלת את פסק הדין למזונות שניתן על ידי הערכאה המוסמכת - בית המשפט לענייני משפחה, וככל שלא משולם סכום המזונות או חלקו, הרי שמדובר בחוב מזונות אשר יש לגביו דין קדימה ואינו בר הפטר, בהתאם להוראות סעיפים 69(א)(3) ו- 78(3)(ד) לפקודה.

החייב, על פי הדוח האחרון, משתכר סך של כ - 5,500 ש"ח. מדובר בחובות בסכומי עתק. החייב מחויב בתשלום ולו חלקי בצרכיהם הבסיסיים של ילדיו הקטינים.

לעניין הבקשות לעיכוב הליכי הוצל"פ, מסכימים הכנ"ר והמנהל המיוחד.

לעניין הבקשה להעברת הכספים מחברת הביטוח מגדל, הנושה ביקשה להעביר כספים אלה לתיק המזונות, אולם המנהל המיוחד מתנגד לבקשה וסבור שיש להעביר את הכספים לקופת הפש"ר וגם אם לחוב המזונות דין קדימה, עליהם להיות משולמים במסגרת תיק הפש"ר. המנהל המיוחד צודק בעמדתו זו ואני מאמץ את עמדתו.

לפיכך, אני מורה כדלקמן:

1.         ניתן בזה צו המכריז את החייב כפושט רגל.

2.         אני מעמיד את התשלום החודשי לקופת הפש"ר עבור כלל הנושים על סך של 1,000 ש"ח (במקום 1,500 ש"ח לחודש].

3.         אני קוצב למזונות הקטינים, בהתאם לסעיף 128, סך של 1,500 ש"ח לחודש, כך שבסה"כ ישלם החייב מדי חודש סך של 2,500 ש"ח. קציבת המזונות הינה מיום מתן צו הכינוס.